למה מתחפשים בפורים

מנהג התחפושות בפורים

לבישת תחפושות בפורים היא לא חלק מארבעת מצוות הפורים אלא מנהג יהודי עתיק שמאפיין את חגיגות חג הפורים.

למה מתחפשים בפורים?

ישנם כמה סיבות למנהג התחפושות בפורים, ונצטט חלק מהסיבות – למה מתחפשים בפורים?

לבוש מלכות של מרדכי

כתוב במגילת אסתר לאחר שנודע למרדכי על הגזירה הקשה הוא קרע את בגדי, וכמתואר בפסוק "וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר… וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה"

לאחר נס פורים והמהפך שנתן אפשרות ליהודים להינקם מאויביהם כתוב בפסוק "ומָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת, תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן, וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה"

את המהפך הניגודי בבגדיו של מרדכי הצדיק  ממצב של "שק ואפר" לבגדים מפוארים אנו מציינים מדי שנה באמצעות התחפושות.

לא לבייש את מי שאין לו

מתחפשים בפורים ולובשים כל מיני מסכות כדי שלא יתבייש כל מי שצריך לפשוט יד ולקבל מתנות לאביונים ותמיכה לקנות ולהכין אוכל לצורך החג.

על ידי זה שלא מכירים אותו, הוא מרגיש בנח לבקש צדקה וכך יש לו מה לאכול.

זהו גם הסיבה שאמרו חכמנו שבפורים יש לתת צדקה לכל מי שפושט ידו לצדקה[1].

זכר למלחמת עמלק

בחלק מהמלחמות של העם העמלקי עם ישראל מובא שהם התחפשו לעם של כנענים, בשביל שבני ישראל יתפללו שינצחו את הכנענים בעוד הם עמלקים ואז תפילתם לא תועיל[2].

כזכר לזה שעמלק שינה את מלבושיו העמלקיים ללבוש הכנעניים, אף אנו משנים את לבושנו בפורים ועל ידי זה אנו זוכרים את נפלאות ה' עמנו[3].

זכר למלחמת היהודים בימי הפורים

בעת מלחמת היהודים ובני המן, מלחמה שהייתה ביום י"ג באדר (ובשושן הבירה גם ביום י"ד באדר), הגויים שינו את לבושם ללבושי היהודים כדי שהיהודים לא יהרגו אותם.

לכן זכר לניסים שנעשו אז אנו מתחפשים עד היום[4].

זכר לגזירה על עם ישראל בימי אחשוורוש

כותבת הגמ' שתלמידי רבי שמעון בר יוחאי שאלו את רבם: למה התחייבו בני ישראל מיתה בתקופת מרדכי?

ענה להם רבי שמעון בר יוחאי שהמיתה הגיע להם מפני שהשתחוו לפסל שהכין נבוכדנצר.

שאלו אותו תלמידיו: אם כן למה בפועל בני ישראל לא מתו ח"ו אלא נצחו?

ענה להם רבי שמעון בר יוחאי: נבוכדנצר הרשע חייב את עם ישראל להשתחוות לפסל ואמר שמי שלא ישתחווה ימות. בני ישראל פחדו מעונשו של נבוכדנצר ולכן השתחוו, אבל בליבם כוונו להשתחוות לקב"ה.

אם כן הם לא התכוונו להשתחוות והניסיון שהיה להם בעת גזירת המן וזה שהם לא נכנעו אליו כיפר להם ולכן בני ישראל נצלו.

זוהי הסיבה שאנו מתחפשים בפורים: מכיוון שכל סיפור פורים – סיפור הגזירה, היה רק כלפי חוץ – כדי שעם ישראל יעשה תשובה, לכן לובשים תחפושות המשנות את חיצוניות האדם[5].

בימי הפורים עורכים כל מיני ״הצגות״ – מתחפשים ולובשים תחפושות ומסכות, כי שמחת הפורים אין בה הגבלות והיא ״פורצת גדרים״: היא ״פורצת״ את ההגבלות ואת ההגדרות של הסדרים הקבועים והרגילים[6].

חשוב לדעת: ישנו פתגם האומר: "אין בין שמחה להוללות אלא כחוט השערה בלבד"[7] "ונקל לטעות ביניהם והם רחוקים מן הקצה אל הקצה"[8].

מקורות

[1] שיחות חכמים (ראובן מרגליות) עמ' 30.

[2] במדבר כא,א וברש"י שם.

[3] קצות השולחן סוף ח"ג בהערות לענייני פורים אות ה.

[4] מעם לועז מגילת אסתר עמ' רסז.

[5] מגלה יב, א. אלה המצוות (-מהר"ם חגיז) מצווה תקמ"ג.

[6] שיחת י״ב אדר – תשמ׳׳ב, תשמ״ה; י׳ אדר שני תשד״ם.

[7] חסידות מבוארת על תניא ח"ה עמ' רפג. בית קרלין סטולין עמ' ער.

[8] נצוצי זה"ר עמ' 10. במשנת החסידות (כשר) עמ' נה בשוה"ג.