פורים קטן

מה זה פורים קטן?

פורים קטן הוא חג שקיים רק בשנה מעוברת בה חודש אדר קיים פעמיים בשנה שכזו יהיה 13 חודשים ויהיה לנו אדר ראשון ואדר שני.

את פורים הקטן חוגגים באדר א', ואת הפורים הרגיל חוגגים באדר ב'..

הלכות פורים קטן

1. אין אומרים בו תחנון, החל מתאריך י"ג באדר ראשון בצהריים ועד מצאי ט"ו באדר ראשון[11].
2. לא מתענים בימי פורים ושושן פורים קטן[12].
3. מרבים מעט בסעודה לכבוד היום[13].
4. לא אומרים 'ועל הניסים', אך אם אמר לא צריך לחזור ולתקן[14].

ההבדלים בין פורים קטן לפורים

הגמרא אומרת שכל ההבדל שבין פורים לפורים קטן הוא בקשר למצוות היום מקרא מגילה, מתנות לאביונים ומשלוח מנות, אבל בשאר הדברים שני ה'פורימיים' שווים.

ישנה מחלוקת בין הפוסקים השונים מה הדין לגבי סעודה ביום זה:

מנהג א': צריך לאכול סעודה חגיגית בפורים קטן, מכיוון שזה לא מהדברים שהגמרא הזכירה אותם כשונים בין הפורימים.

מנהג ב': יש שהוכיחו מדברי הגמרא שסעודה בפורים קטן אינה מהדברים שנוהגים ביום זה והיא שייכת רק בפורים ממש.

להלכה הרמ"א פוסק[3]: "ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים, וטוב לב משתה תמיד".

למעשה נוהגים לעשות משתה ושמחה ב-2 ימי הפורים הן זה שבאדר ראשון והן זה שבאדר שני.

סגולות בפורים קטן

הרבי מליובאוויטש באחד משיחותיו הקדושות עורר על עניין הנתינת צדקה ביום פורים קטן.

הרבי ציטט את מאמר חז"ל שנאמר בקשר לחג הפורים "כל הפושט יד נותנים לו" ואמר שזה רלוונטי בשנה מעוברת גם לפורים שחל באדר ראשון.

נצטט את תוכן הדברים (שיחות קודש ה'תשמ"ט)

"ואפילו אם יהיה מי שירצה להתווכח שמכיוון שנמצאים בפורים קטן אזי גם ההוספה בצקה תיהיה באופן של קטנות, על כל פנים בנוגע לנתינת צדקה שצריכה להיות בסבר פנים יפות לא שייך עניין הקטנות.

לכן יש להוסיף בצדקה לא רק בסבר פנים יפות אלא גם בנתינה יפה בידים יפות ורחבות.

הרבי סיים את הדברים במאמר חז"ל כל המוסיף בצדקה מוסיפים לו מן השמים"

באמצעות האתר ניתן לתרום לצדקה ביום הפורים הקטן ובע"ה בזכות המצווה ביום הסגולה תזכו לשפע ברכה ברכה והצלחה בכל המצטרך ויקויים בכם המאמר חז"ל של "מוסיפים לו מן השמים".

מקור השם 'פורים קטן'

יש אומרים שהמקור לשם "קטן" הינו מ'פסח שני' שקרוי גם בשם 'פסח זעירא' = 'פסח קטן'[4].

הראשון שהשתמש בשם "פורים קטן" בספר ההלכה הינו המהרי"ל[5].

אחריו הרמ"א [6] ואדמו"ר הזקן מחב"ד – בעל התניא ושולחן ערוך הרב [7].

יש סיבה נוספת לשם זה, ובשונה מ'פסח שני' הוא נקרא 'פורים קטן':

בפסח שייך 'פסח' ו'פסח שני', מכיוון שמעלים בקודש.

אבל בפורים לא שייך להגיד על פורים הראשון 'פורים שני' כי אין בו את כל מצוות הפורים[8].

חינוך הקטן

מעניין לציין שהרבי מליובאוויטש מקשר את פורים קטן לדיני חינוך קטן בתורה ומצוות ואף לומד מזה הוראה לפועל[9].

הרב"י הורה [10] לערוך כינוסי ילדים [צבאות ה'] ביום זה עקב הקשר שלהם עם פורים זה.

שהרי מה שייך "להשבית אויב ומתנקם" על ידי ילדים, לכאורה צריך אנשים גדולים וחזקים?

אלא "לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי אמר ה' צבאות", זהו ילדים – 'מפי עוללים ויונקים יסדת עז' – יסוד ישראל, אם כן כל מצווה שלהם יכולה להכריע את העולם לכף זכות ולהביא גאולה.

למה נקבע שהפורים הרגיל יהיה באדר השני והפורים הקטן יהיה באדר הראשון?

יש בתלמוד הירושלמי מחלוקת מהו החודש שמתווסף בשנה מעוברת: אדר ראשון או אדר שני. למעשה נפסק שהחודש שמתווסף הינו אדר ראשון.

זהו גם מהסיבות שכל התאריכים של חודש אדר בשנה רגילה, יחולו בשנה מעוברת באדר שני, אלא אם כן הם התרחשו בחודש אדר ראשון[1].

הירושלמי[2] כותב שנס פורים היה בשנה מעוברת, והמלחמה והניצחון על בני המן היו בחודש אדר שני.

מקורות

[1] רש"י ותוס' ר"ה יט,ב.

[2] פ"א ה"ה ובפני משה.

[3] ראה מגילה ו,ב. ב"י סתרצ"ז.

[4] חולין קכט,א ממגילת תענית.

[5] בהל' פורים.

[6] בדרכי משה תרצז.

[7] בסידור.

[8] שיחות קודש תשמ"א ש"פ ויקהל סכ"ג.

[9] תורת מנחם תשמ"ו ח"ב 605-11, לקו"ש חכ"א 339.

[10] שיחות קודש תשמ"א ש"פ תרומה סמ"ו ושם בש"פ תצווה סנ"ו.

[11] סידור אדה"ז לפני 'למנצח'.

[12] בשאלות יש לפנות לרב.

[13] סתרצ"ז.

[14] עי' הנסמן בהלכה למעשה (מכון הלכה חב"ד) פורים פרק יח סעיף כד ובנסמן שם.